חוסר התאמה בין ממצאים בהדמיה לבין דגימת ורידי בלוטת יתרת הכליה היו ממצא נפוץ בקרב מטופלים עם Primary Aldosteronism. חוסר ההתאמה היה הכי בולט כאשר החוקרים יישמו את החוקים הכי נוקשים לפירוש נתוני דגימת הווריד, אך גם תחת החוקים הכי מקלים, חוסר ההתאמה בין ממצאי הדמייה לבין ממצאי דגימת וריד עברו את 20% והם עלולים להגביל את היכולת לקבל החלטה ניתוחית. ייתכן שהסתמכות על הדמיה בלבד היא מטעה.
עוד בעניין דומה
סיווג מחלת פעילות יתר של האדרנל (Primary Aldosteronism – PA) בעזרת הדמיה ודגימת ורידי בלוטת יתרת הכליה (AVS) יכולה לעתים להניב תוצאות שונות, שמובילות לבלבול באשר לדרך ניהול המטופלים. ניסוח קווים מנחים לפירוש התוצאות עבור בחירת צד בעת דגימת AVS יכול להפחית את שיעורי חוסר ההסכמה.
במחקר זוהו מטופלים עם PA שעברו AVS במרכז רפואי רביעוני בין ינואר 2006 לבין מאי 2018. המאפיינים הדמוגרפיים של המטופלים, תוצאות המעבדה, הדמיות ותוצאות AVS נתקבלו לידי החוקרים. הדמיות חתך של בלוטת יותרת הכליה הושוו לממצאי AVS. ממצאים המתאימים לצד (Lateralization) הוגדרו בעזרת ספים משתנים עבור Lateralization Index י(LI) החל מ >2:1 ועד >5:1. חוסר התאמה הוגדרה בתור נגע חד-צדדי בהדמייה עם ממצאים שאינם מתאימים לאף צד או שמתאימים לצד השני ב-AVS.
342 מטופלים נכללו במחקר. ב-68.7% מהם תועד חסר אשלגן. בהדמיה, ל-191 (55.6%) מהמטופלים היו נגעים חד-צדדים, ל-47 (13.7%) היו נגעים דו-צדדים ול-104 (30.4%) היתה הדמיה תקינה.
שיעורי חסר ההסכמה היו גבוהים ונעו בין 22-28% עבור סיפי LI שבין >2:1 עד >5:1, בהתאמה. חוסר התאמה בין הדמיה ל-AVS היה בהתאמה חיובית לספי LI י(LI Threshold Stringencyי[p<0.001]). מטופלים עם הדמיה תקינה או ממצאים דו צדדיים, לרב נטו לצד מסוים ב-AVS. ממצאים המתאימים לצד, כאשר היו, היו במספרים שווים בין הצד הימני לשמאלי, ללא קשר למדד LI Threshold.
מקור: