אנדוקרינופתיה היא גורם סיכון ידוע ל-SCFEי(slipped capital femoral epiphysis), החלקה של ראש עצם הירך. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Bone and Joint Surgery, ביקשו החוקרים לקבוע את ההיארעות של SCFE שקשורה לאנדוקרינופתיה בהשוואה לזאת שאינה קשורה לאנדוקרינופתיה, ולבחון האם ההיארעות של SCFE עולה עם מספר ההורמונים החסרים. מטרה נוספת היתה לסקור את המאפיינים הקליניים של SCFE הקשורה לאנדוקרינופתיה.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע במתכונת מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסיה, שהשתמש במאגר מידע כלל ארצי מדרום קוריאה. במחקר נכללו כלל האבחנות החדשות של אנדוקרינופתיות או של SCFE בין השנים 2002-2019, בילדים שנולדו בין השנים 2002-2005.
היארעות SCFE חושבה לכל סוג של אנדוקרינופתיה ומגמתה נותחה ביחס למספר ההורמונים החסרים. בנוסף, בוצעה השוואה של יחס זכרים לנקבות בין SCFE הקשורה לאנדוקרינופתיות לבין SCFE שאינה קשורה. במקרי ה-SCFE הקשורים לאנדוקרינופתיה, נמדד גם הזמן בין האבחנה של SCFE לבין אבחנת האנדוקרינופתיה.
תוצאות המחקר הדגימו כי ההיארעות של SCFE היתה גבוהה יותר בילדים עם אנדוקרינופתיה ביחס לילדים ללא אנדוקרינופתיה (37.1 ל-100,000 לעומת 9.0 ל-100,000 ילדים) (יחס סיכונים 4.1; רווח בר-סמך 95%: 2.8-6.1). מבין מגוון האנדוקרינופתיות, מחסור בהורמון גדילה היה קשור להיארעות הגבוהה ביותר של SCFEי(p<0.001).
בנוסף, מין זכר היה הדומיננטי בקבוצת ה-SCFR שאינו קשור לאנדוקרינופתיה (53%; 16 מתוך 30) (p=0.009). 22 מתוך 30 מקרים של SCFE הקשור לאנדוקרינופתיה אובחנו לאחר אבחנת האנדוקרינופתיה עם זמן חציוני של 3.6 שנים בין שתי האבחנות, כאשר 6 (27%) מתוכם פיתחו SCFE 5 שנים או יותר לאחר אבחנת האנדוקרינופתיה.
החוקרים מסכמים כי ההיארעות של SCFE גבוהה יותר פי ארבעה בילדים עם אנדוקרינופתיה מאשר בילדים ללא אנדוקרינופתיה. כמו כן, הסיכון ל-SCFE עולה עם העלייה במספר ההורמונים החסרים. לכן, מומלץ לבצע ניטור ארוך טווח של SCFE בילדים עם אנדוקרינופתיות.
מקור: